Lior Vishinsky
רקע
ליאור התגייס לחיל ה"הנדסה קרבית", סיים בהצלחה קורס מפקדי כיתות, והיה מועמד לקורס קצינים. ליאור החליט כי רק פעילות מבצעית יכולה להעניק לו סיפוק והנאה מהשירות הצבאי. ולכן התעקש מאוד ואף הצליח להתקבל ליחידה המובחרת של "צוות המנהרות".צוות זה משרת בבסיס בדרום רצועת עזה, ומבצע גיחות אל תוך ציר "פילדלפי".
ציר "פילדלפי" הנו מרחב הגבול המפריד בין ישראל , מצרים והרשות הפלשתינית וחוצץ בין העיר רפיח הנמצאת בשטח פלשתיני לבין העיר רפיח הנמצאת בשטח מצרים. ארגוני המחבלים מבצעים מעל לציר "פילדלפי" ומתחתיו הברחות אמצעי לחימה ומחבלים ממצרים לשטח הרשות ולהיפך.
אמצעי הלחימה המוברחים בציר זה כוללים כלי נשק מסוגים שונים, תחמושת, אמצעי חבלה, טילי נ"ט, וכן טובין שונים. בנוסף, משתמשים ארגוני המחבלים במנהרות על מנת להניח בהן חומרי חבלה ולהפכן למנהרות תופת, שבעזרתן פוגעים המחבלים במוצבים וברכבים קרביים משוריינים של כוחותינו.
המנהרות שהתפתחו עד לכדי איום אסטרטגי על מדינת ישראל, ריכזו סביבן פעילות נמרצת של פיתוח שיטות לאיתור ונטרול האיום של מעבר אמצעי הלחימה דרכן ע"י כלל גורמי צה"ל ומערכת הביטחון. מנגד, פותחו ע"י ארגוני הטרור שיטות חפירה וחידוש מנהרות פגועות.
במסגרת מאמצי התמודדות אוגדת אזור חבל עזה כנגד איום זה, הוקם צוות מיוחד לטיפול במנהרות בראשות סרן אביב חקאני ז"ל. הצוות עסק בפעילות מבצעית כנגד איום המנהרות ופעל בסיכון גבוה, תוך התמודדות מול מגוון איומים ובהם הנחת מטענים, ירי טילי נ"ט, יידוי רימונים וירי צליפה מטווחים קצרים וממוקדים רבים.
תחקיר
עפ"י הערכת מצב שהתקיימה בחטיבה ובגדוד בבוקר האירוע, עלה הצורך בביצוע עבודות פיצוצים לאיתור מנהרות במרחב ציר "פילדלפי" . צורך זה נבע מקיומן של התרעות ומידע מודיעיני על המצאות מנהרת תופת בסמיכות למוצב "טרמית" שעל הציר.
הכוחות החלו בתנועה לכיוון היעד. הכוחות כללו: נגמ"ש מסוג נגמ"חון, ודחפור מסוג D9 שמטרתם הייתה לאבטח את עבודת הכוחות בציר, מקדח קרקע מסוג "דרילר" ונגמ"ש צוות המנהרות אשר הועמס בחומר נפץ במשקל של טון.
עם הגעת הכוח ליעד, בסמוך למוצב "טרמית", החל מקדח ה"דרילר" בביצוע קידוח בורות בקרקע ע"מ לאתר את מיקומה המדויק של המנהרה.
לאחר קידוח של שלושה בורות בשטח, בוצעה חציצה בצורת "V" ע"י הדחפור והנגמ"חון בסמיכות למקום המתוכנן של נגמ"ש צוות המנהרות, במטרה להגן עליו מפני פגיעה אפשרית ע"י טילי נ"ט וירי.
עם כניסת נגמ"ש "צוות המנהרות" על מנת להניח את חומר הנפץ אותו הוא נשא בתוכו, בתוך הקדחים שיצר מקדח ה"דרילר", ועצירת הנגמ"ש בסמוך לקדח הראשון, בשעה 17:40 לערך, נורה מכיוון בתי העיר רפיח טיל נ"ט מסוג RPG אשר פגע פגיעה ישירה בנגמ"ש ובו חיילי צוות המנהרות. וגדע באחת את חייו של סמ"ר ליאור וישינסקי ושל ארבעת חבריו. יהי זכרם ברוך.
מיד לאחר האסון כוחותינו החלו בפעולות השתלטות על השכונות הקרובות למקום הפיצוץ בעיר רפיח, במגמה לאפשר ביצוע סריקות לאיתור שרידי הלוחמים והנגמ"ש, וזאת בסיוע כוחות מיחידות נוספות וגורמים נוספים. פעולות אלה בוצעו תוך קרב שנמשך מספר ימים, שבמהלכו נפגעו עשרות מחבלים ונהרגו שני לוחמים נוספים. לאחר מציאת שרידי גופות הלוחמים, הובאו הרוגי התפוצצות הנגמ"ש לקבורה בישראל.
מסקנות
על רקע הסמיכות למבצע בשכונת זייתון שבעיר עזה שבוצע יום קודם לכן, בו איבד צה"ל שישה לוחמים בהתפוצצות נגמ"ש, ועל רקע העובדה כי ירי טיל הנ"ט בוצע לעבר פעילות כוחותינו שהתקיימה בשגרה במרחב הלחימה בציר "פילדלפי" . יתכן ויתר חדות בניתוח אירוע התפוצצות הנגמ"ש בשכונת זייתון והשלכותיו, במקום הסתפקות בבחינת המבצעים ההתקפיים בלבד, הייתה מביאה את צה"ל למסקנה כי יש לבחון את אופי הפעילות ההגנתית של צה"ל , וכן את האמצעים בהם הוא משתמש במסגרת פעילות זו.
משימת מוצב טרמית שעל ציר "פילדלפי" וכן הנגמ"חון אשר עבד בגזרת הפעולה , הייתה לאתר פעילות כנגד כוחותינו ולעצרה בטרם תפגע בכוחות הפועלים במרחב. על אף זאת לא הצליחו הכוחות לאתר את המחבלים ולזהות את שיגור טיל הנ"ט.
ההערכה כי הנגמ"חון וה-D9 יהוו חציצה מספקת התבררה בדיעבד כלא נכונה, שכן לא מנעה את תוצאות הפגיעה הישירה של טיל הנ"ט בנגמ"ש אשר הביא לפיצוצו. יתכן ושימוש בטכניקה שונה לחציצה במרחב ביצוע עבודות הפיצוצים, היה מקטין את סיכויי הפגיעה בנגמ"ש כתוצאה של ירי נ"ט לכיוונו.
לאור האירוע הקשה הוצאה פקודה כי פעילות בשטח אזור חבל עזה עם נגמ"שים מהסוג בו נעו הלוחמים במהלך המבצע תותר רק באישור מיוחד של מפקד האוגדה. כמו כן כיום פועל צוות המנהרות מתוך נגמ"ש אחר אשר נותן מענה יעיל יותר כנגד איום הירי, המטענים וטילי הנ"ט.